גיל 40 זה לא משבר, זו מקפצה אל השלב הבא!

פתאום סביב גיל 40 אנחנו מתחילות להבין שיש לנו זמן לבדוק את עצמנו באמת.

עד עכשיו היינו עסוקות בילדים, בבית ובלבנות זוגיות ,ופתאום בגיל 40 יש לנו יותר זמן לעצמו, הילדים כבר גדולים יותר, עצמאיים יותר ולנו יש יותר זמן לחשוב גם על עצמנו.

פתאום יש איזה רגע של הארה, הבנה שבא לנו להכיר מחדש את עצמנו כנשים.

אנחנו רוצות לבדוק מה התשוקה שלנו באמת,

אנחנו רוצות להיות בעלות השפעה,

אנחנו רוצות להיות מסוגלות לדבר את הדבר שאנחנו אוהבות מאוד או מאמינות בו מאוד, מעבר למה שעשינו עד היום בקריירה שעבדנו בשבילה שנים.

אז מתעורר גם הפחד, תחושה של שבר בזהות אפילו. נשים רבות חושבות לעצמן "אני אפסיק להיות עו”ד?", "אני כבר לא אהיה רו”ח?" או "אני כבר לא אהיה בתפקיד של מנהלת בכירה?"

בשלב הזה מתעוררות כל התהיות והמחשבות ואנחנו מתחילות להסביר לעצמנו מדוע אנחנו בעצם צריכות לוותר על זה: " עבדתי נורא קשה בשביל המעמד בעבודה, "כבר יש לי קריירה", "כולם מכירים אותי ככזו", "מה יגידו עליי עכשיו?" "מה יחשבו עליי?" "איך בכלל מתחילים עכשיו לבנות משהו מהתחלה?" מה לגבי "המשכורת ובטחון הכלכלי שלי?"

קודם כל חשוב שתביני שהמהלך הזה שאת עוברת הוא טבעי והגיוני בהחלט. והמון נשים עוברות אותו.

חלק יקראו לזה "משבר גיל 40" אני קוראת לזה "לגלות את עצמנו מחדש" ולכן אין גם סיבה לפחד מזה או להדחיק את זה.

עד גיל 20 היינו במסלול מסוים שאת רובו סללו לנו ההורים שלנו. באזור גיל 20 בחרנו או שנבחרה עבורנו קריירה/מסלול תעסוקתי/או צורת חיים מסוימת שהתאימה למי שהיינו אז ולצורת החיים שהיתה לנו אז.

מאז חלפו 20 שנה שבהן עברנו המון והשתנינו המון! סדרי העדיפויות השתנו, הערכים שלנו, הדברים שאנחנו אוהבות , גילנו דברים חדשים על עצמנו, מצאנו כוחות חדשים בעצמנו ועוד.

הציפייה ש -20 שנה אחרי אני אהיה עדיין אותו אדם שאוהב את אותם דברים ורוצה לעשות את מה שעשיתי בגיל 20, לעיתים קרובות אינה מציאותית.

העניין הוא שלא תמיד יש לנו אנשים בחיים שמבינים את זה, או אפילו אם יש לנו מזל והם נמצאים בחיים שלנו - לא תמיד הם יכולים להיות עבורנו בתהליך הזה.

בנוסף, לא תמיד אנחנו מצליחות לדייק לעצמנו בדיוק מה הדבר הזה שאנחנו מאוד רוצות לעשות. לפעמים כל מה שאנחנו יודעות להגיד בוודאות זה שלא טוב לנו מספיק במקום שבו אנחנו נמצאות ושאנחנו רוצות משהו אחר. וכשאנחנו לא יודעות בדיוק מה אנחנו רוצות, קשה עוד יותר לקבל את הבנת ואהדת הסביבה.

אז אם את לא מצליחה לזהות אנשים שיכולים להכיל ולתמוך בך, או אם את לא מצליחה לדייק לעצמך מה הדבר הזה שאת רוצה לעשות , או מתלבטת איך להפוך אותו למציאות - זה הזמן לפנות למישהו שכן מתעסק בתחום ויכול לספק לך גם תמיכה וגם נקודת מבט אובייקטיבית.

הדבר החשוב ביותר הוא שלא תוותרי על הרצון לשנות, להשתנות ולהכניס לחייך דברים חדשים - אישיים או מקצועיים.

בהצלחה.